#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעט. שני שוורים תמים של אדם אחד שרדפו אחר שור והוזק ואבד אחד מהרודפים מה הדין ומדוע? 	"לר""ע דאמר שותפין נינהו בגופו של שור, הלכך אבד השור אבד נזקו שיכול לומר לו הבא ראיה שזה השור שהזיקך ואשלם לך <sup>עה</sup>. כתב רש""י (ד""ה ור' עקיבא) שלר' ישמעאל כיון דאמר בעל חוב הוא וזוזי הוא דאסיק ביה, אבד האחד לא איבד את זכותו. והתוס' (ד""ה ור' עקיבא) חלקו וכתבו דמשום הכי מוקי לה כר' עקיבא משום דלר' ישמעאל אין שום חידוש דפשיטא דאיבד זכותו כשאבד האחד כיון דב""ח הוא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עה.  כתב הרא""ש  (סוף פרקין)  וראיתי בספר הרב הברצלוני ז""ל שפירש בשם גאון שא""ל טול מזה מה שראוי לך כלומר רביע נזקך, או שתביא ראיה שזה המצוי הוא שהזיקך וטול כל מה שראוי לך. ולא מסתברא כלל אלא לא יטול כלום משור המצוי , עכ""ד. וגם הרשב""א  (ד""ה לעולם)  הביא שיטת הגאון וחלק עליו עיי""ש.</span>"	"ב""ק לו. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפ. שור שנגח כמה שוורים ועדיין הוא תם ולא תפסו ניזק מה הדין ומדוע? 	"לרבי ישמעאל דאמר דהניזוקים בעלי חובות נינהו ראשון ראשון נשכר והאחרון יפסיד. לר' עקיבא דאמר שור השותפים הוא ישלם ח""נ לאחרון ואם יש מותר ישלם לכל אחד לפי חלקו בשור. כתבו התוס' (ד""ה אי) שלר""ע מתחייב ניזק בשמירתו אע""ג דלא עמד בדין כיון שבידו להביא עדים לאלתר ולזכות <sup>עו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עו.  והרשב""א  (ד""ה אי)  חלק על התוס' עמד בדין, ואם לא עמד בדין ראשון וכתב שמתחייב ניזק לר""ע רק אם כבר ראשון נשכר.</span>"	"ב""ק לו. - לו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפא. ניזק שתפס את שור המזיק מי חייב בשמירתו? 	"לרש""י (ד""ה שבוק) לכו""ע הניזק חייב. לתוס' (ד""ה כגון) רק לר' ישמעאל הניזק חייב בכל אבל לר""ע המזיק והניזק חייבים כל אחד לשמור חלקו."	"ב""ק לו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפג. התוקע לחברו. מהו התוקע וכמה צריך לשלם על הבושת בכסף צורי? 	"פרש""י (ד""ה התוקע) המכהו כנגד אזנו ל""א תקיעה ממש. לת""ק נותן לו סלע מדינה שהוא חצי דינר צורי, ר' יהודה אומר משום ר""י הגלילי מנה. כתבו התוס' (ד""ה נותן) שלר""י הגלילי הוה מנה צורי, ופירש ר""ת שת""ק דיבר בעני ור""י הגלילי בעשיר ומ""מ פליגי שלת""ק בושתו של עשיר או פחות או יותר ממנה [ועי' במהר""ם וגי' הב""ח צ""ע]."	"ב""ק לו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפד. זוזים של דבריהם האם הם מכסף צורי או מכסף מדינה? 	"כתבו התוס' (ד""ה ושל) דנראה לר""י ששאר מטבעות של דבריהם חוץ מסלעים הוי כסף צורי <sup>עז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עז.  והרשב""א  (ד""ה כל)  כתב בשם התוס' שכל מה שהזכירו חכמים שאינם סלעים פעמים שהם של מדינה ופעמים שהם של צורי. ור""ח כתב שכולם כסף מדינה.</span>"	"ב""ק תוס' לו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קפה. ההוא גברא דאמר נתביה לעניים והדר אמר נתביה ניהלי. מדוע היתה הו""א שיוכל לקחת הכסף לעצמו ומדוע א""ל רב יוסף שלא יוכל? "	"כתבו התוס' (ד""ה יד) שאין אדם נותן צדקה דבר שלא בא לעולם וכשאמר תן החוב לעניים לא הוי נדר ואמר לו רב יוסף שכבר זכה הוא לעניים ושוב אינו יכול לחזור. ור""ח פירש שזה לא היה רוצה לחזור בו מן הצדקה אלא היה רוצה ללוותו לפי שעה ולהחזיר אחר לעניים תחתיו, וא""ל רב יוסף דיד עניים אנן וזכינן בו במעמד שלשתם והאומר סלע זו לצדקה משבא ליד גבאי אסור לשנותו <sup>עח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עח.  כתב הרשב""א  (ד""ה אמר)  דמכלל דברי רבינו חננאל ז""ל שמענו שהוא מפרש הא דתניא בערכין אסור לשנותה - אסור ללותה. אבל הרי""ף ז""ל כתב אסור לשנותה אלא לכיוצא בה. משמע שהוא מפרשה לשנותה ממצוה זו לדבר אחר.</span>"	"ב""ק לו: ותוס'"		
